תנועת הליכוד עומדת בפני החלטה גורלית, אך, לצערי, במקום להתעסק בעצם העניין בשאלה שבחשיבותה אין להמעיט, התקשורת מתעסקת במאבקי כוחות בין אנשים שונים בתוך התנועה. ברצוני לחזור לבחון את עצם שאלת מה היא שיטת בחירת המועמדים לכנסת שתנועת הליכוד צריכה להעדיף.

חברי מרכז הם ברובם אנשים אידאליסטים וערכיים. אלו אנשים עובדים, בעלי משפחה, שמקדישים מזמנם החופשי שבכלל אין להם כדי לפעול למען מדינת ישראל דרך תנועת הליכוד. אסור שתומכי שיטת הפריימריז, שאני נמנה בתוכם, יהפכו את ההצבעה הזאת למשאל על איכות חברי המרכז.

ובכל זאת, כאמור, אני נמנה בין תומכי שיטת הפריימריז בליכוד.

צ'רציל אמר פעם: שה"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו". כך אפשר גם להגיד על שיטת הפריימריז. מתנגדי שיטת הפריימריז אוהבים לציין את כל החולשות שיש בשיטה הזאת, ויש שם הרבה: מפקדי ארגזים, ניסיונות השתלטות מבחוץ וכו'. אך הפתרון שהם מציעים לא רק שאיננו פותר את הבעיות האלו, הוא רק מחמיר אותם.

אם יבוטלו הפריימריז, מספר המתפקדים בליכוד יצנח. אנשים שמרגישים שקולם נשמע רק בזמן בחירות למרכז הליכוד כבר לא ירצו לשלם את דמי החבר לתנועה. חברים חדשים לא ימצאו סיבה להצטרף. כשמספר המתפקדים קטן יותר, לקבוצות לחץ יש יותר כוח. נמחיש את המצב: אם בתנועה יש 150,000 מתפקדים, אז לקבוצה מאורגנת של 2000 מתפקדים יש כוח מסוים. אם בתנועה יש רק 50,000 מתפקדים, אז הכוח של הקבוצות האלו יגדל בצורה משמעותית. גם אם רוב הקבוצות המאורגנות בליכוד הם על בסיס תפיסה ערכית, וטוב שיהיה להם כוח, אי אפשר לטעון שמעבר לשיטת בחירות דרך המרכז יפתרו את הבעיות שיש בשיטת הפריימריז. זה רק יחמיר אותם!

יותר מזה, בפועל, מה שיקרה אם נעבור לשיטת בחירות דרך המרכז הוא שהגוף הבוחר יקטן מ150,000 אנשים ל3,700 אנשים. כל קבוצה מאורגנת שתכניס מספר קטן של חברי מרכז תזכה מידית לכוח עצום. העיקרון הוא אותו עיקרון: ככל שגוף הבוחר קטן יותר, כך אפשרות ההשתלטות עליו קלה יותר. כשאנשים טוענים ששינוי השיטה באה כדי למנוע השתלטות כזאת, אם זה מצד מתנחלים ואם זה מצד קבוצות לחץ אחרות, הם מטעים את הציבור ומטעים את חברי המרכז שצריכים עכשיו להצביע על החלטה גורלית.

לצד השאלה המוסדית, יש כאן גם שאלה אידאולוגית חזקה. בשיטת הבחירות שלנו בישראל, יש מעט מאוד אחריותיות (accountability). הקשר בין הנבחר לבין הבוחר בבחירות הכלליות כמעט ולא קיים, ולכן אין לחברי כנסת תמריצים אמתיים לרצות את הבוחר.

שלא כמו בשיטות אחרות, בישראל מי שקובע את עתידו של ח"כ הוא לא המצביע בבחירות הכלליות אלא מי שקובע את מיקומו של מועמד בתוך רשימת המפלגה. ככל שהשיטה בבחירות הכלליות נשארת כזאת, חשוב ליצור מקסימום אחריותיות בין חבר הכנסת לבין הציבור הרחב. הקשר הזה יכול להיבנות רק אם הגוף הבוחר יהיה רחב מאוד ומגוון מאוד. רק כך חברי הכנסת יבינו שהלקוח שלהם, מי ששלח אותם לשרת את הציבור, הוא האזרח הישראל והציבור הרחב, ולא מספר מועט של אנשים – איכותיים ככל שיהיו.

במצב אידאלי, כל המפלגות היו משתמשות בשיטת הפריימריז, וכל אזרח במדינה היה מצהיר מראש לאיזה מפלגה הוא נהיה חבר ובאיזה פריימריז הוא רוצה להצביע. זה היה ממקסם את קשר האחריותיות. אך גם אם לא נגיע למצב האופטימלי הזה, חשוב לשמור על גוף בוחר רחב ככל שניתן בתנועה שלנו.
לצד כל השיקולים האלו יש גם שיקולים פרקטיים:

תומכי המעבר לבחירות דרך המרכז טוענים שזה יעיר את השטח המפלגתי, אך האמת הוא שכל השטח יירדם חוץ מחברי המרכז. נכון מאוד שיש להשקיע הרבה יותר בפעילות שטח בתנועה, אך שינוי השיטה פירושו גזר דין מוות לשטח הרחב, ולא החייאתו. בבחירות הבאות, במקום שטח בן עשרות אלפי מתפקדים שמקדמים את המפלגה יהיה שטח בן מאות חברי מרכז. זה יפגע בסיכויים של הליכוד לשמור את השלטון. ותאמינו לי, בבחירות הבאות, נצטרך לשמור את כל הכלים שלנו כדי לשמור על השלטון.

כמו כן, מעבר לשיטה דרך המרכז תיתן תחמושת לתקשורת המתנשאת והאנטי-ליכודניקית שמחפשת כל סיבה לתקוף את הליכוד. כשנתמודד מול מפלגת העבודה בבחירות הבאות ששם יש פריימריז, התקשורת לא תשכח כל פעם להזכיר לצופים ולקוראים שלה שמצד אחד יש מפלגה "דמוקרטית" ומצד שני מפלגה "לא דמוקרטית". וכל הטיעונים של חברי המרכז שיסבירו שהם דווקא נבחרו בהצבעה דמוקרטית של המתפקדים לא יעזרו. זה יהיה השיח, וזה יעלה לנו המנדטים.
אם מישהו חושב שעכשיו, לאחר הניצחון הגדול שלנו בבחירות, אנחנו יכולים לאפשר לעצמנו להפסיד כמה מנדטים, אז הוא טועה בגדול. רק כמה ימים לפני יום הבחירות, היינו עדיין במצב בו היינו יכולים להפסיד את השלטון. ראש הממשלה פעל בצורה יוצאת דופן בימים האחרונים כדי להעיר את השטח, אך על לנו לישון על זרי הדפנה. הבחירות הבאות יהיה עוד יותר מסוכנות ממה שהיה לנו, ואסור לנו לתת עוד תחמושת ליריבים שלנו.

בגדול, תומכי המעבר לבחירת הרשימה דרך המרכז טוענים טענות נכונות אך בכל אחד מהסעיפים של הטענות שלהם הפתרון רק יחמיר את המצב ולא יפתור אותו. עם כוונות טובות הם הולכים להרוס את הליכוד. איך אומרים? האויב של הטוב הוא המושלם. אין שיטה מושלמת. אך שיטת הפריימריז טובה יותר מכל שיטה אחרת.

למען ערכי הליכוד, למען תנועת הליכוד, ולמען מדינת ישראל, אני קורה לכל חברי המרכז לא להעביר את בחירת רשימת הליכוד לכנסת לידי המרכז.

About The Author

דן אילוז, יזם האתר "לאומי ליברלי", הינו מנכ"ל חברת Di Consulting, העוסקת בניהול פרויקטים, קשרי ממשל, ניתוח מדיניות ואסטרטגיה עסקית. דן היה יועץ לענייני חקיקה של סיעת הליכוד בכנסת, עבד במשרד החוץ וגם במטה הבחירות של ניר ברקת. דן הוא עורך דין עם תואר שני במדיניות ציבורית.

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published.