רגע לפני הבחירות, טעה נפתלי בנט טעות מרה. הוא התבטא על כך שאי אפשר להשאיר רכב בדרום הארץ מבלי לחשוש שערבים יגנבו אותו. בכך יצאה לו, בלי שהתכוון אמירה גזענית שמזיקה לו. אבל בנט טעה רק בניסוח – במציאות הוא צודק.

ברשויות הערביות בישראל ובשכונות הערביות בחלק מן הערים המעורבות שורר כאוס ביטחוני. הכאוס אינו  נובע מהיות הערבים ערבים, הוא נובע מסיבה פשוטה הרבה יותר – מדינת ישראל הפקירה אותם. בכל עיר או שכונה, לא משנה איזה עם ולאום יאכלסו אותה, היעדר אכיפה תעודד את פשע. במקרה של הערים והשכונות הערביות, הפשיעה הפלילית מהווה קן פורה גם לפשיעה לאומנית. כשזה קורה, כולם מוכים בתדהמה: איך זה קרה? שואלים כולם, וכמעט בלי להשתהות עונים: תיאורית המפגע הבודד – אי אפשר לחזות, זה טרור ספורדי וכו’. ובכן, לא טרור ולא ספורדי. אם מפקירים ביטחונית שכונות שלמות בירושלים, ערים של תושבי הפזורה הבדואית או ערביי ישראל בשוטף ומאפשרים פשיעה פלילית – הפשיעה הלאומנית בוא תבוא, רק שאלה של זמן.

אבל לא די בכך, דומה שכוחות הביטחון בישראל פיתחו אג’נדה ייחודית: “הכלה” קוראים לזה. כל עוד הפשיעה לא חמורה מדי מכילים אותה. הבעיה מתחילה כאשר המשטרה חושבת במושגים של ‘שקט’ ולא במושגים של ‘צדק’. יותר ‘שקט’, בטווח הקצר לפחות, להכיל הפרות סדר אלימות מאשר למגר אותן ולהכיל פשיעה פלילית ועבירות בניה בערים ושכונות ערביות מאשר להיכנס בכחוחת גבוהים ולאכוף אותן.

אבל לא מדובר בהכלה בלבד. כאשר הקו המנחה את המשטרה הוא שקט, נוצרים עיוותים מוסריים מדרגה ראשונה שאין הדעת סובלת: יותר קל לגרש יהודים מהר הבית מאשר לשמור על ביטחונם מול מאות ערבים, הרבה יותר פשוט לגרש ארבעה ערבים ממרכז העיר בירושלים מאשר להגן עליהם מפני עשרות נערי להב”ה וכדומה.

דרושה מהפכה בתפיסת המשטרה. די לחשיבה במונחים של שקט – הגיע הזמן לחשוב במונחים של צדק ושמירת חוק. זהו תפקידה העליון של המשטרה. שלא יהיה ספק, שינוי התפיסה יגרור משמעויות תקציביות מרחיקות לכת. אלא שנראה שמדובר בהוצאת כספי ציבור מוצדקת ביותר. להובלת מהלך כזה דרוש שר נמרץ ומוכשר במשרד לביטחון פנים – השר ארדן הוא בדיוק כזה. מדובר בנושא שכל הקואליציה מכולנו ועד הבית היהודי והחרדים יירתמו אליו ואפילו חיזוק קל מהאופוזציה (לבטח ליברמן ואלי נוספים).

מהלך כזה ייצר יותר ‘שקט’ בטווח הארוך בראש ובראשונה עבור ערביי ישראל שרובם מעוניין בחיים שקטים ולא בחיים תחת פחד כנופות הפשע, עבור תושבי הערים המעורבות ואזרחי ישראל כולם. אין כאן אפילו שאלה של ימין ושמאל (למעט בקרב צבועים) יש פה רק שאלה שוויון בפני החוק.

 

One Response

  1. רונן איציק

    אלעד, אהבתי. אתה צודק, נדרש שינוי ממעלה שנייה במשטרה – לא רק בתפיסת הפעולה, אלא גם בתפיסת הפיקוד, שלא לדבר על ערכים מובילים ודוגמה אישית. נקווה שהשר ארדן ימנה מפכ”ל השונה באופיו ממה שראינו עד כה. לצערי הרב בעשור האחרון, כלל המפכ”לים לא היו בחירתם הראשונה של השרים…

    הגב

Leave a Reply

Your email address will not be published.