לאחר משא ומתן ממושך, תקציב הממשלה במדינת ישראל אושר סוף סוף על ידי הממשלה והועבר לכנסת לאישור סופי.

עם זאת, תהליך המשא ומתן סיפק מספר תובנות רבות ערך באשר לשטחיותה הרבה של המדיניות הכלכלית ושל השיח הכלכלי בישראל. לאחר שקיעת האבק של המשא ומתן, כל שר החל לדון בדברים שהשיג ממנו.

מירי רגב דיברה על הישגים חסרי תקדים למשרד התרבות, שתקציבו עלה בקרוב בחצי מיליארד שקלים, ליותר ממיליארד שקלים! המסר: עליה בתקציב המשרד הוא הישיג.

נפתלי בנט לקח קרדיט גם הוא על העלאת התקציב של משרד החינוך ב4.9 מיליארד שקלים! שוב המסר: עליה בתקציב המשרד הוא הישיג.

חיים כץ לקח התגאה על העלאת תקציב משרד הרווחה והשירותים הסוציאליים ב1.3 מיליארד שקלים. ושוב המסר: עליה בתקציב המשרד הוא הישיג.

מדוע הפוליטיקאים האלה חושבים שהם יקבלו את תמיכת הבוחרים על ידי כך שיכריזו שהם מוציאים את כספינו על דברים שאנחנו בכלל לא רוצים?

אחרי הכל, אם היינו רוצים עוד תכניות תרבות, היינו קונים כרטיסים נוספים לתיאטרון או לאופרה, בלי צורך לכפות עלינו לשלם. אם הדרך היחידה עבור מוסדות התרבות האלה להשיג מימון היא על ידי כפיית אזרחי ישראל לממן אותם דרך מיסים, אז כנראה שאין להם הרבה ביקוש.

ובמיוחד, מדוע אין שר אחד שבא והתגאה בקיצוץ בתקציב של משרדו? מדוע איננו שומעים את שרים המדברים על הפיכת משרדם ליותר יעיל- מבזבז פחות כספים בכדי להשיג יותר עבור אזרחי ישראל? מדוע איננו שומעים את השרים מדברים על השארת כסף בכיסם של אזרחי ישראל והשארת האפשרות לבחור מה לעשות איתו בידיהם, במקום לתת לשלטון להחליט?

מתי השרים יבינו שהם עובדים לא בשביל קבוצות האינטרס שנמצאים במשרדים (חקלאים במשרד החקלאות, אומנים במשרד התרבות וכו’), אלא למען כל אזרחי מדינת ישראל בכל הקשור לתחום הזה, ושלכן, עוד תקציב זה לא כל הזמן טוב?

לישראל יש כלכלה חזקה, אך בכלכלתה ישנן מספר בעיות חמורות. עם זאת, הבעיה בהחלט איננה העובדה שהתקציבים של משרדים כאלה או אחרים קטנים מדי. הבעיה מגיעה בעיקר מרגולציות פטרנליסטיות שמעלות מחירים (ראו את דוגמת סוגיית הקטשופ של היינז) ומתערבות בשוק החופשי בצורה שגורמת גם היא להעלאת מחירים (חוק הספרים לדוגמא), ומחוסר בתחרות במגזרים רבים ש,כן, מעלים מחירים גם הם.

בגלל מודל החשיבה הנוכחי שלפיו במקום לפתור את הבעיות האמיתיות האלו, שדורשות עבודה סזיפית וקשה, פוליטיקאים פשוט מבקשים עוד ועוד כסף מכספי הציבור, האזרחים הישראלים נותרים עם פחות כסף ומחירים גבוהים יותר. בעזרת קיצוץ בהוצאות, והתמקדות בפתרון הבעיות האמיתיות האלה, האזרח הישראלי יוכל להינות מיותר כסף בבנק וממחירים נמוכים יותר בקופות.

ראוי שהליכוד, המפלגה הלאומית ליברלית, שאז הציעה כלכלה ליברלית ושוק חופשי לאזרחי מדינת ישראל במקום הסוציאליזם הדורסני של מפא”י, תוביל את הדרך לשיח כלכלי חדש במדינת ישראל.

Leave a Reply

Your email address will not be published.