בימים האחרונים הוצגו דיווחים שונים בתקשורת על התפקדות מאסיבית לליכוד שמוביל ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בכוונה להיכנס לשדה הפוליטיקה הארצית ואולי אף להתמודד לראשות התנועה.

באף מאמר, לא עלתה שאלה חשובה ביותר: האם ניר ברקת מאמין בדרכה האידאולוגית של מפלגת השלטון? האם ראש העיר מצטרף לליכוד רק כי הבין שפוליטית ״זה המקום להיות בו״ אם רוצים להנהיג את המדינה, או שהוא באמת חש הזדהות עם הערכים המובילים את התנועה?

האמת היא שלמרות שניר ברקת מוכר מאוד בציבור הישראלי, דעותיו מוכרות פחות. לכן, כליכודניקים, עלינו לברר מה הן עמדותיו לפני שנחליט אם לקבל אותו בזרועות פתוחות לחיק המפלגה, או אם לבקש ממנו בנימוס למצוא בית פוליטי אחר.

חשוב להבהיר: ניר ברקת הוא אחד האנשים המוכשרים ביותר בפוליטיקה הישראלית כיום, איש שמגיע עם קבלות הן בתחום העיסקי והן בתחום הציבורי. אומנם הוא עדיין בלי ניסיון כמחוקק, אך הוא בעל ניסיון רב בניהול ובתכנון אסטרטגי. אם יתברר שהוא אכן מזדהה עם דרכה של הליכוד, הליכוד תרוויח מהצטרפותו של איש איכותי לשורת המפלגה. אך אל לנו לקבל לתנועה אידאולוגית אנשים על בסיס כך שהם מוכרים בציבור. חשוב קודם כל לברר את דרכם האידאולוגית.

כלכלה חופשית

בתחום הכלכלי, הדרך המסורתית של הליכוד היא אמונה בליברליזם כלכלי ובשוק חופשי. אחת ממטרות תנועת הליכוד על פי חוקת המפלגה היא כדלקמן:

"ביצורה הכלכלי של המדינה ויצירת תנאים נאותים לצמיחה כלכלית ולכינון משק חופשי תחרותי הנושא את עצמו והמבוסס על יוזמה חופשית, והימנעות הממשלה, ככל הניתן ממעורבות במשק"

אין תפקידו של ראש עיר כתפקידו של ראש ממשלה. כראש עיר, ניר ברקת התגאה כשהגדיל תקציבים בתחומים מסוימים, והצליח למשוך עוד ועוד תקציבים מהממשלה לעיריית ירושלים. כמו כן, ראש העיר תמך בתכנית התקצוב הדיפרנציאלי לרשויות מקומיות, שפירושה, בשורה התחתונה, היא שדווקא לרשויות שבהן משלמים יותר מיסים יועבר תקצוב נמוך יותר. תכנית זו מנוגדת לחלוטין לערכי שוק חופשי וליברליזם כלכלי.

כמו כן, צורת ניהול העיר של ניר ברקת הינה מאוד אינטנסיבית, כשהוא יוזם פרויקטים שונים, תומך בהם והרבה פעמים גם מתקצב אותם. חסידי השוק החופשי היו מעדיפים להשאיר את הפרויקטים האלו ליוזמה חופשית.

מצד שני, כאמור, תפקידו של ראש עיר הוא לקדם את העיר עליה הוא מופקד ולא לדאוג לרשויות אחרות. כך, בתפקיד זה, נכון היה להתגאות בהישגים אלו, וגם נכון היה לנסות להגדיל את תקציב עיריית ירושלים דרך תקצוב דיפרנציאלי. כמו כן, יש מקום לטעון שירושלים כבירת ישראל צריכה ניהול שונה מאשר משק רגיל, במיוחד אם ניקח בחשבון את המורכבויות הקיימות בתחומים שונים בבירה

השאלה היא: מהי דעתו האמיתית של ניר ברקת בתחום הכלכלי ברמה הלאומית? האם הוא נוטה לתמוך בהתערבות ממשלתית או נוטה להסתייג ממנה? האם הוא בעד ניהול המשק על ידי הממשלה או שהיוזמה החופשית תגדיל אותו? האם ברקת בעד ליברליזם כלכלי או כפייה ממשלתית?

שאלה זו עדיין פתוחה.

התיישבות יהודית

עוד מטרה חשובה של תנועת הליכוד על פי חוקתה היא " שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם."

ניר ברקת היה ראש סניף מפלגת קדימה בירושלים, מיד לאחר ההתנתקות. דבר כזה יכול להתפרש רק כתמיכה בגירוש היהודים מגוש קטיף. כירושלמי, נושא זה אף פעם לא הפריע לי כשהבעתי תמיכה בברקת לתפקיד ראש העיר. אחרי הכל, הוא הצהיר בלי סוף שהוא נגד חלוקת ירושלים, המקום היחיד שהייתה לו השפעה אמיתית עליו.

לא רק הצהיר, אלא גם פעל. כשהיועץ המשפטי של העירייה ביקש ממנו להרוס את בית יהונתן לאלתר, הוא סירב. ברקת אמר כי לא יהרוס בתים בלתי חוקיים של יהודים בלי לעשות את אותו הדבר כנגד בניה בלתי חוקית של ערבים. בית יהונתן, כיום, עדיין קיים. כמה פוליטיקאים ישנם בארץ המוכנים לעמוד באומץ כנגד החלטות שערורייתיות של יועצים משפטיים?

מאז ההתנתקות, ברקת עזב את קדימה, וטען שהמפלגה ששרון ביקש להקים כמפלגת מרכז הפכה למפלגת שמאל. הוא גם חזר בו מתמיכתו בתכנית התנתקות, והיום אומר כי "לא תהיה התנתקות שנייה". אם ברקת באמת חזר בו, ומאמין היום שדין בית אל כדין מזרח ירושלים, אז מחנה הימין צריך לשמוח שיש איש אמיץ ששואף להנהיג את המחנה ומוכן להתעמת עם האפליה של מערכת המשפט כנגד יהודים. אך עדיין מוקדם מידי כדי באמת לדעת אם אלו הם דיבורים פוליטיים, או שינוי עמדה מהותית.

דת ומדינה

גם בנושאי דת ומדינה יש למפלגת הליכוד עמדה. מצד אחד חוקת הליכוד מדברת על "השרשת ערכיה הנצחיים של מסורת ישראל בחינוך ובחיי המדינה". מצד שני, כתנועה ליברלית, התנועה לא יכולה לתמוך בכפייה דתית. איך זה מסתדר? התשובה היא שתנועת הליכוד היא תנועה שמכבדת את המסורת אך לא כופה אותה, שרואה במסורת ישראל מקור השראה אך לא מקור לכפיה.

בעוד ניר ברקת הוצג בירושלים כ״מועמד החילוני״, מעשיו מראים שהוא מתנהג בכבוד רב בפני  כלל המגזרים באופן עקבי.  ברקת קידם שמירה על הסטטוס קוו כשהוא טען שהסטטוס קוו הוא נקודה, אמנם מלאכותית, אך כזו המאפשרת לכלל המגזרים לחיות יחדיו. ברקת הקפיד, למרות ביקורות מגופים חילוניים, להקים בעירייה קואליציה רחבה שבתוכה ישבו חרדים, דתיים וחילונים ביחד.

אין ספק שגם מי שלא מסכים עם כל החלטה של ברקת בנושאי דת ומדינה יהיה חייב להודות שהוא מתאים מאוד לתנועת הליכוד, עם איזון בריא בין כבוד למסורת אבותינו והתנגדות לכפייה דתית.

השאלה פתוחה

כאמור, לברקת יש כישורים רבים שיכולים רק להועיל למפלגת הליכוד, ושבעזרתם הוא באמת יוכל יום אחד להיות יום אחד מועמד רציני לראשות הממשלה. אך לפני שמתפנים לבחון את כישוריו ואת יכולתיו לנצח בבחירות ארציות, חייבים קודם כל לבחון התאמה ערכית בינו לבין ערכי תנועת הליכוד.

השאלה הזאת עדיין פתוחה. כולי תקווה שנגלה עם הזמן שלראש עיריית ירושלים יש את הערכים הנכונים כדי להצטרף לתנועה הלאומית ליברלית, תנועת הליכוד, כדי שנוכל לראות בו שותף לא רק בעשייה למען ירושלים ברמה המוניציפלית אלא גם בעשיה ברמה הלאומית.

 

 

About The Author

דן אילוז, יזם האתר "לאומי ליברלי", הינו מנכ"ל חברת Di Consulting, העוסקת בניהול פרויקטים, קשרי ממשל, ניתוח מדיניות ואסטרטגיה עסקית. דן היה יועץ לענייני חקיקה של סיעת הליכוד בכנסת, עבד במשרד החוץ וגם במטה הבחירות של ניר ברקת. דן הוא עורך דין עם תואר שני במדיניות ציבורית.

Related Posts

One Response

  1. bat_el_92@walla.com'
    בת-אל

    עוד נקודה לזכות ברקת.. ידוע שניר ברקת שנים מצביע ליכוד.. זה אומר שהוא מודע לערכים ולחוקות ומאמין בהם..

    הגב

Leave a Reply

Your email address will not be published.