"נדמה שיש למדינה סטנדרט כפול באכיפת החוק ביהודה ושומרון –  ויש דין אחד ליהודים ודין אחר לפלסטינים…אנחנו נתקלים בהרבה מקרים שבהם ישראלים ביהודה ושומרון לוקחים את החוק לידיים ודבר לא נעשה נגדם".

את ההאשמות השקריות הללו הטיח שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו. הסיפורים האלה אינם פרי המצאתו. הפה – של שפירו; אך המילים – של ישראלים, אנשי הגיס החמישי המנצלים בציניות את מעמדם כ"לשעברים" כדי לחתור תחת הריבונות הישראלית ונגד השלטון הנבחר בישראל. נאלחים אלה מסתובבים במסדרונות השלטון במדינות זרות, שם מתחככים באנשי ממשל ודיפלומטים, לוחשים על אוזניהם שקרים מתועבים על ישראל, מסיתים ומייצרים דה-לגיטימציה לממשלת ישראל. מדוע? כי כפי שכבר אמר אחד מהם, יש להם לגיטימציה בקרב (אולי) 2% מהישראלים, בשיח הפנימי בישראל הם מיעוט קיצוני וזניח, אם יכבדו את כללי המשחק הדמוקרטיים הם לא יצליחו לשכנע בצדקתם, לכן הם פועלים בחו"ל – שם השפעתם רבה יותר. אין ביכולתם לשנות את ישראל מבפנים, אז הם מזמינים כוחות זרים מבחוץ שיתערבו בענייננו הפנימיים ויכפו עלינו את עמדותיהם.

דבריו של שפירו הם חציית קו אדום נוסף ביחסים בין ישראל וארה"ב. הם מצטרפים להתבטאות החצופה הקודמת של שפירו, כאשר לאחרונה פנה לשרת המשפטים איילת שקד בביקורת על חקיקה פנים-ישראלית. מתוקף מערכת היחסים הקרובה שבין ארה"ב לישראל, והתפקיד שארה"ב נטלה על עצמה להגן עלינו בזירה הדיפלומטית, דווקא השגריר האמריקאי אמור להיות האחרון שיבקר בפומבי את ישראל; ממנו מצופה לצאת להגנתנו כנגד השתלחויות שקריות של דיפלומטים, בדיוק כמו זו שהוא עצמו ביצע.

להמחשת העניין: נשקו של הדיפלומט הוא פיו, והתחמושת היא המילים הבוקעות ממנו. המקביל הצבאי להתבטאותו של שפירו, הוא יירוט אמריקאי של מטוסי קרב ישראליים. אגב גם רעיון מטורף זה כבר נשמע מצד גורם בממשל האמריקאי, בהקשר למחויבות האמריקאית להגנת תוכנית הגרעין של איראן. המכ"מ של כמה אנשי ממשל אמריקאים השתבש לחלוטין ומזהה עמית כטורף (ולהיפך).

תארו לכם מצב הפוך שבו דיפלומט ישראלי נואם בארצות הברית נגד מדיניות ארה"ב ופעולותיה בשטחה או בשטח שבשליטתה, תוך הטלת האשמות שקריות נגד הממשל האמריקאי; אירוע כזה, אילו היה מתקיים, היה מסיים את הקריירה הדיפלומטית שלו!

אם ברצוננו במערכת יחסים בריאה עם ארה"ב המבוססת על כבוד הדדי כמקובל בין בנות ברית, אל לנו להבליג על התבטאותו של השגריר ולכל הפחות יש לדרוש את התנצלותו.

אך התבטאותו השערורייתית של שפירו המיישרת קו עם שקריהם של שונאי ישראל המאשימים את ישראל באפרטהייד, זכתה בתגובה רפה מצד ראש הממשלה המכהן גם כשר החוץ. אין זה מקובל שראש ממשלת ישראל יתקוף את שגריר ארה"ב, לכן זה מגביל את חופש פעולתו כשר החוץ. מן הראוי היה שאדם אחר בתפקיד שר החוץ יהיה זה שיגיב – ובמלוא החריפות. למקרים כאלה, בין היתר, נועדה משרה זו. בנימין נתניהו הוא ככל הנראה המוכשר ביותר לתפקיד שר החוץ; אך לא כאשר הוא מכהן במקביל כראש ממשלה.

לא חסרים בקואליציה מועמדים ראויים למשרד החוץ – ישנם לפחות 5 כאלה בסיעת הליכוד, מוכשרים ומתאימים, אשר נושאים כיום במשרות זוטרות מזו. אך מצער שראש הממשלה בוחר עדיין לשמור ברשותו גם את משרד החוץ "כקלף" ובכך בתחום זה הוא מכפיף את המשילות, את המהות שלשמה ממשלתו קמה, תחת תכליות אחרות שחשיבותן פחותה. ראשי ממשלה אחרים פעלו כך בעבר, אך אין זה הופך את המעשה לראוי. ייתכן שאילו היה שר חוץ במשרה מלאה, מערך החוץ היה מתפקד טוב יותר ואירועי שפירו היו נמנעים מראש, כמו גם פיגועים דיפלומטיים אחרים שבוצעו לאחרונה, כגון סיכול מינויו (המבורך) של דני דיין לשגריר בברזיל.

Leave a Reply

Your email address will not be published.