אחת ה"רעות החולות" של החברה המערבית היא האובססיביות של החיפושים אחר רכילות
"צהובה", וככל שהיא קשורה יותר לענייני מין – מה טוב.

כך גם בעניין סיפורו של רחבעם זאבי (גנדי). הפרסומים הראשונים דיברו על הטרדות מיניות ואונס לכאורה, ולמען האמת אחרי שצפיתי בתחקיר, הקושי להבנתי בכלל לא מצוי בנושאים המיניים, אלא בקשרים שמתוארים על העולם התחתון, לענייננו כנופית "כרם התימנים" (הוא לא ידע… וכו').

צודק מי שאומר שנדרש דיון ציבורי נוקב אחר הנצחתו של גנדי, דמות שתמיד הייתה שנויה במחלוקת. צודק מי שאומר שיש כאן פוליטיקה בגרוש. צודק מי שאומר שהתחקיר הוא בבחינת "התעללות בגוויה". צודקת משפחת זאבי. צודקות המרואיינות בהקשר שיש להביא את הסיפור לידיעת הציבור.

אך האם נדרש להפסיק את מפעל ההנצחה שנקבע בחוק, ושעולה למשלם המיסים את כמה שעולה?

לאחר שצפיתי בתחקיר של "עובדה", כפי שצינתי, מה שיצר אצלי חשש רב הוא סיפור העולם התחתון, אולם הבנתי שהמשטרה חקרה את העניין ומצאה את גנדי ללא רבב, כך שבעניין הזה אולי אין טעם עוד "לחפור". גם את העניין של נורמת האלופים בצה"ל (בייחוד לאחר שכרון החושים של 1967) כולנו מכירים, כך שההקשר של זמן ומרחב די ברור כאן. אגב, סיפר האריות הוא פרוורטי לחלוטין, אבל את זה כולם מכירים מאז ומעולם…

נותרנו עם נושא האונס, שבהחלט נשמע מזעזע מסיפורה של אותה אישה שתיארה באופן מצמרר את חוויתה כחיילת בלשכת אלוף פיקד המרכז. וכאן, בעיה. האשמה של גנדי באונס דורשת חקירת משטרה, וכיוון שמושא התלונה כבר איננו מעל 15 שנים, וכיוון שמדובר במעשים מלפני כמה דורות, בהחלט שיש בעיה לחרוץ את הנושא הזה.

אז לאן הולך תחקיר עובדה?

אנו עדים לרעש תקשורתי שבו משתתפים לרוב עיתונאים מדרג שני, ופוליטיקאים שגם הם לרוב מדרג שני. הדרג הראשון לא שותף לשיח הזה, כוונתי כאן לראשי המפלגות, וכיוצא באלו. נדמה שהנושא לא מעניין אותם, ואולי באמת גם את הציבור הוא לא מי יודע מה מעניין.

ראיתי בשבועות האחרונים בפייסבוק הלצה כאילו, אם כבר איננו מניחים לגנדי, אולי כדאי לבדוק את משה דיין, בן-גוריון, הרצל, דוד המלך ועוד. יש משהו בהלצה הזו, שכן החטטנות שלנו בסיפורים צהובים הפכה לאובססיה. מחטטים בהנאה מרובה בפצעים, אבל נדמה שפותחים אותם לא לשם לניקוי וטיהור אלא לשם "הנאת" החיטוט. (והרייטינג כמובן).

אילנה דיין רחוקה מלהיות אישה תמימה – מה הייתה מטרתה בתחקיר הזה?

כמו שזה נראה עכשיו, נדמה שהיא היית  חייבת לתת "קונטרה" משמאל על תחקיר עזרא נאווי. אחרת אין היגיון בתחקיר- הרי היא יודעת שפסילת חוק ההנצחה של גנדי חייבת לגרור חקירה משטרתית בהקשר ההאשמות, וכזו לא ניתן לבצע, כי לא ניתן לאמת את גנדי מול העדויות. (אולי סיאנס…)

הכל פוליטיקה ורייטינג חברים, ומה שיותר צהוב יותר טוב…

אסכם ואומר, כנהוג בימים אלו במשדרי הטלוויזיה החינוכית – להבנתי "העניין חפור", ולעבור לנושא הבא. יש עוד מספיק מה לחקור פה, ומה לחפור בו, הניחו לגנדי, כרגע אתם פשוט מתעללים בעיקר במשפחתו, והם לא אשמים בשום דבר.

About The Author

רונן הינו אלוף-משנה במילואים, בוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במדעי-המדינה, הכולל מחקר אודות שירות המילואים בישראל. כיום רונן הינו חוקר ומרצה בתחום הביטחון הלאומי. תחום המחקר הנוכחי של רונן עוסק בהשפעת שירות החובה בצה"ל על התפיסה החברתית-תרבותית של הפרט. בנוסף, רונן מרצה ומוביל סדנאות העוסקות בשיפור איכות ההוראה במערכת החינוך.

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published.