שסע

חברים אני מוטרד.

מגיל 17 אני מזדהה עם ערכיי הליכוד – אז עוד לא הבנתי לעומק את המושג לאומי והמושג ליברלי, ובטח את המושג דמוקרטיה. אך לאורך השנים הבנתי למה אני ליכודניק. אני אוהב את המדינה, ואוהב את העם, ומבין היטב מהי ציונות, וגם פועל בכל יכולותיי להיות ציוני ולחנך לציונות, כזו הלבושה בהדר, המכבדת את האדם באשר הוא, ומכבדת את דעותיו, מלכדת, אם כי מקבלת מחלוקות ובעיקר לשם שמיים.

ומדוע אני מוטרד ?

בימים האחרונים מצטיירת תמונה בעלת גוונים מאוד לא מחמיאים לחברה הישראלית בעת הזו. השיח הפך לקיצוני, שלא לומר גזעני ומתלהם. ואני שואל את עצמי, האם לא היה משהו נכון בדבריי אלוף יאיר גולן בנאום אשר נשא ביום השואה, בו הוא טען כי ניתן לזהות תהליכים המזכירים תקופות אפלות, הגם שהוא הגזים בדבריו, בעיקר בשל ההשוואה המצמררת לגרמניה הנאצית, ובדגש על היותו לובש מדים,

כשאני רואה רב מכובד מתייג אוכלוסייה שלמה כסוטים, חבר כנסת מהקואליציה מתייג קבוצות שלמות כבוגדים (לא, לא מדובר ב"שוברים שתיקה"), שרה שעושה הכל כדי להעצים את השסע העדתי, ומעל הכל שר ביטחון שפועל בדפוס של משטר אפל אל מול תקשורת חופשית ושיח אקדמי – אני מוטרד.

זה הזמן לעשות מעשה, והמנהיג הוא זה הנדרש לעשותו.

לא ניתן להתבונן בתופעות האלו ולהישאר אדיש. גם לא מצופה שלכל הבלחה תהיה תגובה. ועם זאת מצופה שהמנהיג יפעל למיתון השיח, יקרא לסדר את המתלהמים, ויפעל להרגעת הרוחות. די בהתבוננות של דקות ספורות ברשתות החברתיות כדי להבין שהשיח נוטף גזענות ושנאה, והוא מטופח היטב על ידי כמה פוליטיקאים ממחנה הימין, הנגררים פעמים רבות אחר ח"כים איזוטריים בשמאל.

ניתן להעריך שיש כבר כמה וכמה "חמומי מוח" שבמוקדם או במאוחר "ישתחרר להם הפיוז" ואת התכתובות המבעיתות בפייסבוק כמו גם הציוצים הנאלחים בטוויטר הם יתרגמו למעשים מבעיתים. לא, אין מדובר בקומץ, אלא במאות אלפים. מגמה חייבת להטריד את כולנו, ימין ושמאל, ובדגש על הימין המנהל כיום את ענייני המדינה.

אל מול המגמה הזו הולכת ומתגבשת מבוכה לא קטנה בקרב שרים וח"כים מתוך מחנה הימין, ששואלים את עצמם שאלות קשות. הדעת נותנת שהתמשכות המגמה והתעצמות התופעה תגרום לחלקן של דמויות אלו לחפש לעצמם אלטרנטיבה, ואז גם המבנה הפוליטי יהפוך לרעוע.

מי שחושב שהסכנה למדינת ישראל תבוא לנו מתכנית אקדמית בגלי צה"ל שעסקה לשעה במחמוד דרוויש התבלבל לגמרי. מי שחושב שהחברה שלנו תתפרק בגלל פלייליסט של גלגל"צ טועה ומטעה. מי שסבור כי ביטול מצעד בעיר גדולה הוא דבר לגיטימי לא מבין את משמעות הדבר.

ויותר מכל מטרידה אותי הזחיחות נוכח אותן תופעות. החשיבה כאילו השלטון בידנו לעד (דבר שכל ימני טוען אותו כיום בלי לחשוב פעמיים) מתעלמת מעובדה אחת – זכינו בו בקושי. ממשלה צרה של 61 ח"כים, ש"התרחבה" ל-66 תמורת "נזיד העדשים" שניתן לליברמן. לא לעולם חוסן חברים!

לפני שנה וחצי קיימתי מחקר על החברה הישראלית בעת הזו. מצאתי שרק מיעוט רואה את הסכנה מגיעה מצד הקונפליקט בין דתיים וחילוניים ובין אשכנזים ומזרחיים. רבים ראו באנטישמיות סכנה, בגרעין האיראני ובקונפליקט הלאומי בין יהודים וערבים. מסתבר שהקונפליקטים האלו מאחדים אותנו, האחרים לעומתם מפלגים יותר ויותר. ראוי להתבונן מי הם אותן דמויות המעצימות את הפילוג – נדמה שכמה מאלו הנמצאים בין שורותינו מלבים את שנאת האחים בעם היהודי יותר מכל האחרים, ופעמים רבות מאינטרס צר של אלקטורט.

חברים, שנו כיוון, אנחנו בדרך להתנגשות. וכזכור לכולם, בריב הזה יש רק מפסידים.

 

About The Author

רונן הינו אלוף-משנה במילואים, בוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במדעי-המדינה, הכולל מחקר אודות שירות המילואים בישראל. כיום רונן הינו חוקר ומרצה בתחום הביטחון הלאומי. תחום המחקר הנוכחי של רונן עוסק בהשפעת שירות החובה בצה"ל על התפיסה החברתית-תרבותית של הפרט. בנוסף, רונן מרצה ומוביל סדנאות העוסקות בשיפור איכות ההוראה במערכת החינוך.

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published.