בזמן השבעה על מיקי, כשהנוער היה שבור ומפורק, הקמנו מאהל חיזוק. התפקיד שלי היה יח"צ, דאגתי שכל רב/אישיות ציבור שבאים לנחם, יבואו לשוחח איתנו במאהל.

כל מי שהגיע, התחיל בכמה דברי חיזוק, דיבר על חשיבות הנוער, ועוד… אנשי הממשלה והקואליציה שבהם אף ענו לשאלות בסוף השיחה.

כשהגיע משה פייגלין שעטתי על הרעיון. הוא פוליטיקאי שאני מעריך מאוד (והצטערתי שעזב את הליכוד), הוא יכול לרומם את האווירה. גם הוא עבר דברים קשים בחיים.

ואז, הוא הגיע. מהשניה הראשונה, שיחה שלמה על למה זהות. בלי לדבר על הרגעים הקשים, בלי לדבר עלינו הנוער. רק על 'למה זהות'. בשחצנות מגעילה, בזלזול בכל שאלה ששואלים.

'ומה אם אתה לא תעבור את אחוז החסימה?' שאל אחד הנערים לדוגמא.
'אתם קטנים עדיין' ענה בזלזול 'אתם לא צריכים להתעסק בפוליטיקה'.
בצורה כזו בערך ענה על כל השאלות, בלי להציג מצע ועם חזרה שוב ושוב על המשפט 'זה לא משנה מה אני מציע, אני האלטרנטיבה היחידה שלכם'.
כבר אז ירדה לי משמעותית ההערכה לבנאדם.

ואז כששאל במהלך הדיון למה מיקי מת (וציפה לשמוע כעס על הממשלה) ענה לו אחד הילדים 'כי ככה ה' רצה'. תשובה שגם אני אישית לא אהבתי. אבל פייגלין לא ישב וענה לילד, פייגלין לא הסביר על ההשתדלות שלנו. הוא פשוט קם, זרק את המיקרופון על הרצפה (ושבר אותו) והלך. בלי מילת הסבר, בלי הבהרות.

כשאחת מתושבות היישוב (המבוגרות) שמקורבת אליו ותומכת בו התקשרה והסבירה לו שלא עושים ככה, הוא חזר, והסביר קצרות כמה אנחנו שטופי מוח ולא מבינים כלום מהחיים, וכמה הוא שמח שהוא זיעזע אותנו. שהיה צריך להרים אותנו מאשפתות. וכו'

שתקתי, לא הוצאתי את הסיפור הזה יותר מידי. למרות שהוא חרה לי מאוד, ובער לי לצאת איתו בכל מקום.

ואז ברוב חוצפתו, הוא מפרסם את הדברים בצורה מגמתית, פוגע בנוער עתניאל, ושוב מנצל כל במה כדי לספר למה רק הוא הפיתרון.

13765749_1333826166631856_2452382014709784857_o

משה פייגלין בשבועיים האלו הפך להיות אחד הפוליטיקאים שאני הכי מתעב.

Leave a Reply

Your email address will not be published.