"כמו ארה"ב, ישראל המודרנית נוסדה מתוך שאיפה לחרות ועומדת כמגדלור של דמוקרטיה  ואנושיות מעבר לאינטרסים האסטרטגיים שלנו, ישראל היא מדינה יוצאת דופן החולקת את רוה הערכים הבסיסיים ביותר שלנו.  ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון בה מתקיימים חופש הביטוי וחופש הדת. לכן, תמיכה בישראל היא ביטוי לאמריקניזם, וזו אחריות הממשלה שלנו לקדם מדיניות המשקפת את הרצון שלנו ליחסים חזקים עם ישראל". במילים אלו פותחת הפסקה המתייחסת לישראל במצע המפלגה הרפובליקנית החדש.

שמונה השנים הקשות עבור ישראל תחת ממשל אובמה עומדות להסתיים. ספק אם יחסי ישראל – ארה"ב חוו אתגרים כמו בשמונה השנים האחרונות. חוסר גיבוי במועצת הביטחון של האו"ם, מידור מהליכי קבלת ההחלטות מול איראן, התערבות במערכות בחירות ומה לא. עוד לא ידוע מי יהיה הנשיא/ה הבא/ה של ארה"ב, אבל ספק אם יכול להיות גרוע כפי שהיה עד כה.

בתוך המולת הבחירות בין טארמפ להילרי, נשכחו אירועים רשמיים של המפלגות המשקפות תמונה פוליטית חדשה ביחס לישראל.

שתי המפלגות בארה"ב ממנות וועדה אחת לארבע שנים, סמוך למועד הבחירות לנשיאות, על מנת לנסח "מצע" למפלגה. מסורת שאצלנו אפשר בינתיים לחלום עליה. אפשר להתווכח על חשיבות המצע שכן גם בארה"ב, לא מתחייב קשר ישיר בין מצע המפלגה לבין פעילותה בפועל, אך רבים מאמינים שזהו כלי דקלרטיבי לשינוי מדיניות, שפה וערכים לאורך זמן. הועידה הרפובליקנית התקיימה באמצע יולי האחרון, המצע שאושר המשיך בקביעה לפיה ירושלים היא בירתה "הבלתי ניתנת לחלוקה" של ישראל. לקביעה זו נוספה קריאה לממשלת ארה"ב לקיים סופסוף את החוק האמריקאי והעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים.

We recognize Jerusalem as the eternal and indivisible capital of the Jewish state and call for the American embassy to be moved there in fulfillment of U.S. law.

לשם השוואה, המפלגה הדמוקרטית אמנם אומרת שירושלים צריכה להישאר מאוחדת אך גם מזכירה שזה נושא למשא ומתן עתידי בין ישראל לפלסטינים:

"בעוד שהצדדים (ישראל והפלסטינים) הסכימו שירושלים היא נושא למו"מ בסוף התהליך, היא צריכה להישאר בירת ישראל, מאוחדת ונגישה לכל האמונות".

דומה שהמפלגה הרפובליקנית לקחה צעד קדימה בנושא נוסף – פתרון שתי המדינות. למען האמת, עד היום, בהינתן שישראל והרש"פ היו מגיעות להסכם שלא כולל את עקרון שתי מדינות לשני עמים, היתה צריכה המפלגה הרפובליקנית להתנגד להסכם כזה. כיום היא יכולה לתמוך בו אבל בהחלט אומרת בצורה מפורשת שאין לה כוונה להחליט או לקבוע תנאים להסכמים של ישראל במזרח התיכון:

We oppose any measures intended to impose an agreement or to dictate borders or other terms.

זאת כמובן להבדיל מהמפלגה הדמוקרטית אשר אומרת: "נמשיך לפעול למען פתרון שתי המדינות".

לא רק שהשינוי אושר פה אחד בועידת המפלגה, יוזם השינוי, נציג דרום קרוליינה בבית הנבחרים, אלן קלמונס, זכה לסטנדינג אוביישן (סרטון מומלץ לכל ישראלי חובב אמריקה) שלא היה מבייש את נתניהו בקונגרס.

אז מה גרם למפלגה הרפובליקנית למחוק את פתרון שתי המדינות מהמצע שלה?

כנראה שהתשובה לכך היא, שזה משהו שהמפלגה הרפובליקנית רצתה כבר הרבה זמן.

לפי סקר של מכון המחקר "פיו" Pew Research Center"" משנת 2014 אשר התפרסם במאמר של קרוליין גליק בג'רוזלם פוסט, שיעור התמיכה בישראל בקרב שמרנים רפובליקנים עומד על 79% ואילו תמיכה בפלסטינים עומד על 4% בלבד. לשם השוואה בקרב דמוקרטים ליברליים התמיכה בישראל עומדת על 33% בלבד ואילו התמיכה בפלסטינים על 40%. גם בקרב רפובליקנים מתונים שיעור התמיכה בישראל עומד על 65% לעומת 13% בפלסטינים . לשם השוואה בקרב דמוקרטים מתונים ,שיעור התמיכה בישראל עומד על 53% ותמיכה בפלסטינים על 19%.

לא פלא שהמפלגה הרפובליקנית, אשר נהנית משיעור תמיכה נמוך בקרב יהודי ארה"ב (ההערכות האופטימיות מדברות על 30% מיהודי ארה"ב שמצביעים למפלגה הרפובלינקית), מנסה לשקף את עמדת תומכי המפלגה ממילא ולקרוץ אף יותר לאוכלוסייה היהודית בארה"ב. מי שמנע את זה ממנה היה לא אחר מאשר ארגון אייפא"ק, הארגון היהודי הגדול בארה"ב, כך לטענת מספר פעילים רפובליקנים פרו ישראלים. חשוב לציין שאייפא"ק הוא ארגון יהודי פרו ישראלי חזק ומשמעותי אשר לו זכויות רבות לטובת ישראל בזירה הבין לאומית ובארה"ב בפרט. בין היתר בכל הקשור להסכמי הסיוע הביטחוני האמריקאי ולניסיונות לסייע לישראל סביב הסוגיא האיראנית.

הסיפור מתחיל למעשה לפני ארבע שנים, עת עמדה המפלגה הרפובליקנית לאשר נוסח מצע הנוגע לישראל אשר היה קיים במצע כבר משנת 2008.  לפי הנוסח המפלגה הרפובליקנית תומכת בירושלים כבירתה המאוחדת של ישראל והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים.

“We support Jerusalem as the undivided capital of Israel and moving the American embassy to that undivided capital of Israel.”

 

לפי דיווח של אדם קרדו באתר Washington Free Beacon התערבותה של אייפא"ק הובילה לכך שהנוסח שהתקבל בסוף דיבר על על קיומן של שתי מדינות:

“[We envision two democratic states—Israel with Jerusalem as its capital and Palestine—living in peace and security.”

 

קרדו מפנה לוידאו שצולם על ידי פעילים בדיוני הוועדה המקדימים לוועידה הכללית להצבעה על המפלגה ואשר פורסם על ידי ג'ף בלבון, פעיל יהודי אמריקאי פרו ישראלי. בוידאו נראית סו לינץ', לשעבר נשיאת הפדרציה הלאומית של נשים רפובליקניות, שעבדה לטענת קרדו בתיאום מלא עם אייפא"ק, טוענת שיש לשנות את הניסוח לניסוח "עדין יותר". בין יתר הטענות נאמר שישראל צריכה להיות סוגיא שיש כלפיה הסכמה של שתי המפלגות. לכן, תמיכה חזקה מצד הרפובליקנים, עלולה לפגוע בתמיכה הדמוקרטית בישראל עוד יותר מהפער הקיים על פי הסקר למעלה. הדברים לא פורסמו בשנת 2012 ואכן הועידה החליטה על נוסח פחות "פרו ישראלי" במצע 2012. השנה, לקראת קיום הועידה, פורסמו הדברים הללו. בשל כך, כמעט לא התקיים לובי נגד החלטת המפלגה הרפובליקנית וההחלטה עברה כאמור ברוב גורף.

בתגובתה לדברים של קרדו ושל גליק, טענה אייפא"ק ש"ההאשמות אינן נכונות, עמדת אייפא"ק היתה ונשארה שירושלים צריכה להישאר בירתה המאוחדת של ישראל ושגרירות ארה"ב צריכה לעבור לשם. יתר על כן, אייפא"ק פעלה כדי לחזק את הנוסח הרפובליקני בעד ישראל. כאשר הוצע להוריד בכלל התייחסות לירושלים, אייפא"ק נאבקה להזכירה כבירת ישראל".

אולם אסיים בתגובתה של גליק לדברים הללו: "קיוויתי לראות הכחשה גורפת מצד אייפא"ק כלפיי ההאשמות מצד בכירים במפלגה הרפובליקנית שהבאתי במאמר שלי. אבל, כפי שניתן לראות, אין שום קשר לתוכן הדברים שהובאו במאמר שלי. התגובה חוזרת על עמדת אייפא"ק לפיה ירושלים צריכה להישאר בירת ישראל המאוחדת ועל שגרירות ארה"ב לעבור לשם, אך אין שם הכחשה לטענות לפיהם אייפא"ק פעלה כדי להחליש את תמיכתה של המפלגה הרפובליקנית בישראל במצע של 2012".

כך אן כך, ישראל זוכה כיום לתמיכה אדירה מצד המפלגה ששולטת בשני בתי הנבחרים בארה"ב ואולי בקרבו גם בבית הלבן. אל מול הקולות של אייפא"ק התומכים בשת מדינות לשני עמים והאתגר שמעמידה מולם J Street  משמאל, מתחילים לקום ארגונים אשר מעוניינים לאתגר אותה מימין.

מה יהיה לבסוף, ימים יגידו, אבל לצד האתגרים בהתנהלות מול הבית הלבן בשמונה השנים האחרונות – אפשר לראות גם סממנים של תמיכה גוברת מצד ארה"ב בישראל.

About The Author

בן 30, נשוי ואב לשניים. שימש ככתב כלכלי באתר "מידה" וכחוקר בפורום קהלת. כיום מכהן כחבר מועצת העיר ירושלים.

Related Posts

Leave a Reply

Your email address will not be published.